איך בונים דמות משכנעת? מה בין דמות ספרותית ודמות בשר ודם? מה מקומם של חומרים מהמציאות שסביבנו בבניית דמות, ומה חלקו של הדמיון? מפגש סביב הדבר האחד שבלעדיו אין סיפור:
דמות חד-פעמית.

כניסה אל האיזורים הפחות פוטוגניים של הנפש: קנאה, בושה, כאב שנאה עצמית, ואיך ניתן להשתמש דווקא באיזורים האלו כדי להצית כתיבה עזה ואמינה.

על חשיבות התחקיר, איך הוא יכול להקים לחיים את הדמויות שלכם, לחלץ אתכם ממחסומי כתיבה וליצור את מבנה העומק של הטקסט.

על אמינות ספרותית ואמת מציאותית וההבדל ביניהן והכישרון לשכנע.

כתיבה בגוף ראשון, שני (כדיבור או כתיבה לדמות אחרת) ושלישי (מבע משולב). מתי כדאי לבחור בכל אחד מהם, מהו האפקט המתקבל אצל הקורא ואיך לכתוב בכל גוף באופן מיטבי. עבודה על דוגמאות מתוך סיפורים של 'מאסטרים' ותירגול בקצרה יחד.

על הדראפט הראשוני החלק, האינטואיטיבי. על חידוד הריפלקס והאינסטינקט בדרך אל האותנטיות של הטקסט הספרותי. ועל המעבר הסבלני מכתב יד לספר.

בין המוקדם למאוחר בטקסט הספרותי: נעבור על שנים עשר עקרונות או כללים לכתיבה. איך להתחיל בכלל? מה לגלות, מתי ואיך? כיצד ניתן לעניין את הקורא באמצעות slow disclosure (גילוי איטי) הדגמה לחשיבות העצומה של סדר ואופן מסירת הדברים ועוד.

ועוד איך. יותר מזה: עריכה-עצמית היא חיונית לכל כותב. אבל היא גם ערמומית, מסתורית ומוגבלת. על נקודות עיוורות בכתיבה, על היחסים המורכבים שבין הספר-שבראשנו לבין הספר-שבפועל, על נחיצותה של נקודת מבט מבחוץ, ועל כמה דרכים לגדל את כתב-היד שלנו, לפני שנפקיד אותו בידי העורך.

נדמה לנו שאנחנו כבר יודעים מה עומד לקרות בסיפור שלנו. אבל מה יקרה אם נפרוץ את הגבולות שקבענו להם ונעבור הלאה, למה שנמצא מעבר לסיפור המוכר? מה יקרה שם? מה יקרה לנו? בואו לעבור יחד את הגבול.

האם יש הבדל בין כתיבת פוסט לכתיבת ספרות? בהחלט. מהו? מתי טקסט הופך לפרוזה? ואיך עושים זאת? מה הופך כותבת לסופרת? וכיצד מונעים "ממחיאות הכפיים הווירטואליות" להפריע ליצירת האמנות.