כתיבת יומן אישי מאפשרת לכותב לבטא את המחשבות האוטומטיות, הרגשות, התחושות והתפיסות שלו לגבי החוויות היומיומיות שהוא חווה. אנשים אשר כותבים יומן יותר מחוברים לרגשות ולמיומנויות פתרון הבעיות שלהם, מאחר והכתיבה עוזרת להם לחוש הקלה, לווסת מתחים, לשחרר רגשות שליליות, להתמקד בהכרת תודה ולעבד על נסיבות חיים מורכבות ורגשות קשים.

המילים ככלי לריפוי עצמי – מה מתרחש בתוכנו בהפיכת המחשבות והמילים המדוברות, למילים כתובות.

על פחד בכתיבה – איך להתמודד איתו, איך לכתוב אותו, איך לא לפחד ממנו. נתעל את המילים הכתובות למפגש עם הפחדים שמעסיקים אותנו ביומיום של עצמנו.

כניסה אל האיזורים הפחות פוטוגניים של הנפש: קנאה, בושה, כאב שנאה עצמית, ואיך ניתן להשתמש דווקא באיזורים האלו כדי להצית כתיבה עזה ואמינה.

הקושי בלשמוח, ההתיידדות עם העצב והבדידות. המקום של הכתיבה כצמיחה אישית בלתי פוסקת. הנורמה המוכתבת אל מול האימפרוביזציה, קריאת תיגר על מה שנחשב כראוי ושפוי עד לשלווה שבשיר.

בכל כתיבה יש תהליך של גירוש שדים. הכותב מעביר זיכרונות, פחדים, תקוות לעולם הבדיוני שהוא בורא. איך עושים זאת? האם כתיבה יכולה לעזור לכל אחד? ואיך כתיבת חומרי החיים שלנו יכולה להפוך למסע של ריפוי.

להבין את הסבל כמקור הכי חשוב למודעות, הפכית היותך אדם רגיש מאוד החווה את העולם בעוצמה – לשיא כוחך. נקבל כלים מהפרוזה על ידי הבנת הדיאלוג מול עצמנו, בין הרצון המוצהר לרצון הלא מוצהר – התת הכרתי.

ממוארים, ביוגרפיות, ספרי זיכרון ותעודה. ספרים רבים באו לעולם מתוך כאב. אחדים ניסו לדבר עליו ולתת לו פנים, אחרים ניסו להבין אותו. אבל כולם ניסו באמצעות הספרים לשכך את הכאב.

הגישה הנרטיבית מאפשרת לאנשים לפרש את סיפור חייהם במגוון אפשרויות. הכלים הנרטיביים  עוזרים לאדם לשכתב מחדש את סיפור חייו, תוך התבוננות על אירועי חייו מזוויות מגוונות, מצמיחות וחיוביות. הסיפורים החדשים מאפשרים לרפא מערכות יחסים טעונות, להקל על דיאלוג פנימי כואב ולשחרר סיפורים שאינם כבר רלוונטיים, מאחר והאדם השתנה או השתנו נסיבות חייו.

מפגש מסכם, סיכום מסע של עשרה מפגשים, פנימה אל תוך עצמנו והחוצה מאיתנו. בסוף המפגש תינתן עבודת גמר בהתאם לכל השיעורים – עליה יתקבל משוב במייל חוזר.