השפה של הגוף – הגוף מדבר אלינו, אנחנו מפרשים אותו. אנחנו כועסים עליו, לפעמים מרגישים שאנחנו משקיעים בו והוא מאכזב. במפגש נלמד דרך התייחסות אחרת, כזו שתקרב במקום להרחיק (הזמנות, איך הוא רוצה שאהיה איתו, למה הוא זקוק). בתוך מסע במימד (שהרי מהו מימד אם לא תנועה בתוך חלל וזמן) הגוף הוא מורה דרך, יש בו הרבה ידע חבוי בעל השפעה עצומה על כל מישורי חיינו וידע לגבי הצעד שנכון לנו. נלמד להקשיב לו.

כשאנחנו נמצאים עם חיבור לזרם החיים, אנחנו מחוברים לתדר העולם שסובב אותנו. זהו מצב רחב שלנו שמאפשר לקלוט, לחוות, להתמודד, להתרגש, להאמין ולסמוך – על כל מה שנקרה בדרכנו. ישנם מצבים בחיים שמרחיקים אותנו משם וגורמים לנו לשקוע ולהתכווץ, לעיתים עד למצב דלקתי, לכאב ולמחלה. במפגשים נלמד ונחווה כיצד אפשר ליזום חיבור מחדש לכוח חיים. כיצד להדליק ולשמור את האש שבתוכנו גם מתוך מה שאנו חווים כמצוקה. נתבונן בתהליך החיבור מחדש המניע כוח של ריפוי, צמיחה, גדילה והנאת היצירה.

נלמד דרכי חיבור שמאפשרות לנו לשנות מצבי צבירה, הווייה, מקומות ירודים, עייפים, נואשים. דרכי חיבור שיאפשרו לנו להתמלא בכוחות להתמודד עם כאן ועכשיו משום שהעתיד אינו דבר מלבד הווה מתמשך.

נזכיר לעצמנו ונתמלא באיכויות של סקרנות ואומץ שאיתם יוצאים למסע, כלומר נחזור לראשית אופיו הבסיסי של האדם ונוציא את מה שכבר קיים אך אופסן בארון השגרה עם הכניסה "לעולם המבוגרים". נחקור בחקירה אישית מה האומץ והסקרנות שלי זקוקים כדי לחזור, מה עומד ביני לבינם. נלמד איך להיות גדולים ומכילים את המקומות הפגיעים.

אנרגיית חיים קיימת בתוכנו ובעולם שבו אנו חיים. לעיתים מסיבות שונות, מתנתק החיבור אליה. לפעמים גם לא במודע, במפגשים נרחיב את המודעות, נכיר באחריות ובכוח שלנו לקיים ולשמר מערכת יחסים עם מה שחי בתוכנו בתקופות מאתגרות ובחיי היום יום.

נייצר מרחב בטוח שבו נוכל לחוות ולסמוך על כוחות החיים, נלמד לזהות את הסימנים שנותנים לנו אישור והכרה על הדרך שאנו פוסעים בה.

נכיר את מה שהחיבור זקוק לו, כדי שיוכל להישאר יציב. נתבונן בשאלת האחריות והמקום שלנו בתוך הקשר, ונלמד על התנאים והכלים הדרושים שיאפשרו למערכת היחסים הזו להתרחש ולהתפתח במיטבה. נחווה את אחד התנאים המרכזים "הרשות להיות אני".

המקום שלי: מה בין המקום שלי, לתפקיד שלי, במסע בתיקון והריפוי נחזור לגלות את המקום שלנו, שבו אני מרגיש/ה בטוח/ה להיות אני, לראות את עצמי. לקבל את מה שבי שמרגיש "לא ייצוגי" מחבר לכאן ולעכשיו, ואז ניתן לראות מציאות כפי שהיא ולא דרך פצע. נלמד להכיר את השפה של היקום שהיא תמיד בעדנו. (גם תחושה לא נעימה, אירוע לא צפוי יש בהם שעורי גדילה).

הפחד מכאב לעתים קשה יותר מהכאב עצמו ולכן זקוק להרבה הקשבה עדינה וחומלת, לא להאיץ בו. בשני המפגשים האחרונים, ניישם  את היכולת שלנו להחזיר אנרגיית חיים כדי שנוכל להקשיב לכאב, מבלי להתפרק ואפילו להינות מהדרך.

ההתמודדות אתו כרוכה בהרבה בהלה וחשש מפני "התפרקות". זה מקשה עלינו להתנהל ולחיות את מי שאנחנו (גוף רוח, מחשבה ונפש). במפגשים נלמד ונחווה איך חיבור לאנרגיית חיים עוזר לפרום פחד מכאב, ואיך אפשר לחוות צעדי גדילה והתפתחות, במהלך הדרך.