על חשיבות התחקיר, איך הוא יכול להקים לחיים את הדמויות שלכם, לחלץ אתכם ממחסומי כתיבה וליצור את מבנה העומק של הטקסט.

כניסה אל האיזורים הפחות פוטוגניים של הנפש: קנאה, בושה, כאב שנאה עצמית, ואיך ניתן להשתמש דווקא באיזורים האלו כדי להצית כתיבה עזה ואמינה.

איך בונים דמות משכנעת? מה בין דמות ספרותית ודמות בשר ודם? מה מקומם של חומרים מהמציאות שסביבנו בבניית דמות, ומה חלקו של הדמיון? מפגש סביב הדבר האחד שבלעדיו אין סיפור:
דמות חד-פעמית.

בין המוקדם למאוחר בטקסט הספרותי: נעבור על שנים עשר עקרונות או כללים לכתיבה. איך להתחיל בכלל? מה לגלות, מתי ואיך? כיצד ניתן לעניין את הקורא באמצעות slow disclosure (גילוי איטי) הדגמה לחשיבות העצומה של סדר ואופן מסירת הדברים ועוד.

כמה פעמים דמיינתם דמות לפרטי פרטים אך היא נעלמה כשהתחלתם לכתוב אותה? בשיעור זה לא נניח לדמות להתחמק. נאתר את חולשותיה, את מעלותיה ונגרום לה ללכת במלוא הדרה ישר לתוך העלילה.

ועוד איך. יותר מזה: עריכה-עצמית היא חיונית לכל כותב. אבל היא גם ערמומית, מסתורית ומוגבלת. על נקודות עיוורות בכתיבה, על היחסים המורכבים שבין הספר-שבראשנו לבין הספר-שבפועל, על נחיצותה של נקודת מבט מבחוץ, ועל כמה דרכים לגדל את כתב-היד שלנו, לפני שנפקיד אותו בידי העורך.

על כתפי ענקים. איך כותבים אל מול וביחס למה שכבר נכתב. הדף הלבן תמיד מלא ואיך אנחנו כותבים בעולם שהכל כבר ניכתב בו? איך אנחנו לומדים, מאמצים, עושים פרפרזות, גונבים ועושים מזה משהו חדש? פיקאסו אמר פעם שכל האמנים הטובים גונבים. מה זאת הגניבה הזאת ואיך היא כלי שימושי עבור כותבות וכותבים? איך אנחנו מעבדים, מצטטים, לומדות ושוכחות.

נדמה לנו שאנחנו כבר יודעים מה עומד לקרות בסיפור שלנו. אבל מה יקרה אם נפרוץ את הגבולות שקבענו להם ונעבור הלאה, למה שנמצא מעבר לסיפור המוכר? מה יקרה שם? מה יקרה לנו? בואו לעבור יחד את הגבול.

על איזה כיסא הכי נוח לנו לשבת כשאנחנו כותבים? כתיבה בגוף ראשון שקרוב לעצמנו, כתיבה אל נמען בגוף שני, או כתיבה בגוף שלישי בלשון מספר? במפגש נחקור מתי כדאי לבחור בכל אחד מן הגופים והמבעים, מה מרוויחים או מפסידים בכל בחירה, ומהו האפקט המתקבל אצל הקורא.

על הדראפט הראשוני החלק, האינטואיטיבי. על חידוד הריפלקס והאינסטינקט בדרך אל האותנטיות של הטקסט הספרותי. ועל המעבר הסבלני מכתב יד לספר.